היכרות עם השיטה מאסטרקלאס התחלת ההכשרה המסלול המלא
חזרה למרכז הידע
הקשרים אנטומיים בקליניקה מאמרים

הגשר המיו־דוראלי – החיבור בין המערכת הדוראלית למערכת המכנית

הגשר המיו־דוראלי – החיבור בין המערכת הדוראלית למערכת המכנית

מטופל הגיע אליי עם כאבי ראש חוזרים שנמשכו תקופה ארוכה. הוא כבר ניסה מספר טיפולים, אבל השיפור היה חלקי או זמני בלבד.

באנמנזה עלה כי בעברו הייתה פגיעת צליפת שוט (Whiplash) באזור הצוואר. בבדיקה מצאתי שהצוואר העליון היה נוקשה מאוד: התנועה באזור C1–C2 הייתה מוגבלת, השרירים הסאב־אוקסיפיטליים היו מכווצים, ובבדיקת המערכת הדוראלית הורגש דפוס משמעותי של מתח וחוסר תנועה.

במבט ראשון היה קל לחשוב שמדובר פשוט בבעיה מכנית של הצוואר העליון.

אבל השאלה הקלינית הייתה אחרת:

האם C1–C2 והשרירים הסאב־אוקסיפיטליים הם מקור הבעיה – או שהם בעצמם מגיבים למתח שמגיע מהמערכת הדוראלית?

במקרה הזה, ההתרשמות הקלינית הייתה שהמערכת הדוראלית היא זו שמובילה את חוסר האיזון. לאחר טיפול במתח הדוראלי חל שינוי משמעותי גם בטונוס של השרירים הסאב־אוקסיפיטליים וגם בתנועה של C1–C2. במקביל חל שיפור משמעותי בכאבי הראש.

כדי להבין איך דבר כזה בכלל יכול לקרות, צריך להכיר את אחד העקרונות המרכזיים בגישת ICS – Integrative Craniosoma.

העיקרון הזה הוא:

המערכת הקרניאלית־דוראלית והמערכת המכנית אינן פועלות כשתי מערכות נפרדות. הן מחוברות זו לזו אנטומית וביומכנית, משפיעות זו על זו, ולעיתים דיספונקציה שאנחנו מזהים במערכת אחת היא למעשה ביטוי של חוסר איזון שמקורו במערכת אחרת.

אחד המבנים האנטומיים החשובים להבנת מערכת היחסים הזאת הוא מבנה אנטומי קטן אך חשוב שנמצא בדיוק באזור החיבור שבין הגולגולת לעמוד השדרה:

ה־Myodural Bridge – הגשר המיו־דוראלי.

 

מהו ה־Myodural Bridge?

ה־Myodural Bridge הוא מערכת של חיבורים רקמתיים באזור הקרניו־צרוויקלי המחברים בין השרירים הסאב־אוקסיפיטליים לבין הדורה של חוט השדרה.

מחקרים אנטומיים והיסטולוגיים הראו חיבורים ברורים בין הדורה לבין שלושה מהשרירים העמוקים של האזור הסאב־אוקסיפיטלי:

  • Rectus Capitis Posterior Minor – RCPmi
  • Rectus Capitis Posterior Major – RCPma
  • Obliquus Capitis Inferior – OCI

החיבורים עוברים באזור המרווחים האחוריים שבין האוקסיפוט ל־C1 ובין C1 ל־C2 – ה־posterior atlanto-occipital וה־posterior atlanto-axial interspaces.

הגשר המיודוראלי לפי ICS

 

מבחינה אנטומית, אם כן, באזור הקרניו־צרוויקלי קיימת המשכיות פיזית בין מערכת השריר והשלד לבין הדורה.

וזוהי נקודת מפתח להבנת החשיבה הקלינית של ICS.

מערכת דו־כיוונית

חשוב לא לחשוב על ה־Myodural Bridge כחיבור שפועל בכיוון אחד בלבד.

כאשר השרירים הסאב־אוקסיפיטליים מתכווצים או כאשר משתנה המתח המכני באזור C0–C2, כוח יכול לעבור דרך הגשר המיו־דוראלי אל הדורה.

מחקרים מציעים כי אחד מתפקידיו הפיזיולוגיים של הגשר הוא לסייע בשליטה במתח הדוראלי במהלך תנועות הראש והצוואר ולמנוע התקפלות של הדורה. קיימות גם השערות לגבי מעורבותו בדינמיקה של ה־CSF ובפרופריוספציה של האזור הקרניו־צרוויקלי, אם כי מנגנונים אלה עדיין נחקרים.

אבל מבחינה קלינית, חשוב לחשוב גם על האפשרות ההפוכה:

שינוי במתח של המערכת הדוראלית עשוי להשפיע על המערכת הסאב־אוקסיפיטלית ועל הביומכניקה של C0–C2.

לכן ניתן לחשוב על המערכת כך:

Dura ⇄ Myodural Bridge ⇄ Suboccipital muscles ⇄ C0–C1–C2

לא מדובר בשתי מערכות שנפגשות במקרה באותו אזור, אלא במערכת בעלת קשר אנטומי שמאפשר יחסי גומלין מכניים.

שרירים סאב אוקסיפיטליים והגשר המיודוראלי – איור להמחשה על פי ICS

מהמערכת הדוראלית אל המערכת המכנית

נניח שקיים שינוי במתח של המערכת הדוראלית.

מבחינת המודל הקליני של ICS, מתח זה יכול להתבטא באזור הקרניו־צרוויקלי ולהשפיע דרך ה־Myodural Bridge על הטונוס וההתנהגות של השרירים הסאב־אוקסיפיטליים.

שינוי בטונוס שלהם עשוי לשנות את התפקוד המכני של האוקסיפוט, C1 ו־C2.

אפשר לתאר את האפשרות הזאת כך:

שינוי במתח הדוראלי

Myodural Bridge

שינוי בטונוס הסאב־אוקסיפיטלי

שינוי בתפקוד C0–C2

התאמות במערכת המכנית

האזור הקרניו־צרוויקלי נמצא בראש השרשרת המכנית של עמוד השדרה. לכן, מבחינת החשיבה הקלינית של ICS, שינוי משמעותי בתפקודו יכול להיות מלווה בהתאמות באזורים אחרים בעמוד השדרה ובמערכת המכנית.

חשוב להבחין כאן בין מה שהודגם אנטומית לבין המודל הקליני: החיבור המיו־דוראלי עצמו מבוסס היטב אנטומית, בעוד שהיקף ההשפעה של מתח דוראלי על שרשרת מכנית שלמה בגוף עדיין אינו מוכח באופן ישיר במחקר ומהווה חלק מהמודל הביומכני והקליני שבו אנו עובדים ב־ICS.

ומהמערכת המכנית בחזרה אל הדורה

אותה מערכת יכולה לפעול גם בכיוון ההפוך.

דיספונקציה של C1 או C2, טראומה לצוואר, שינוי בתפקוד המפרקים הקרניו־צרוויקליים או עומס מתמשך על השרירים הסאב־אוקסיפיטליים יכולים לשנות את המתח המועבר דרך ה־Myodural Bridge אל הדורה.

כלומר:

מערכת מכנית

C0–C2

Suboccipital muscles

Myodural Bridge

Dura

מחקרים אנטומיים וביומכניים תומכים בכך שכוחות שמקורם בשרירים וברקמות הסאב־אוקסיפיטליות מסוגלים לעבור אל הדורה דרך החיבורים הללו.

וכאן מתחילה השאלה הקלינית החשובה באמת.

השאלה ב־ICS אינה רק "מה לא תקין?" אלא "מאיפה זה מגיע?"

נניח שבבדיקה אנחנו מוצאים דיספונקציה של C2.

אפשר כמובן לטפל ב־C2.

אבל מבחינת ICS, עצם העובדה שמצאנו את הדיספונקציה עדיין אינה מספיקה.

השאלה החשובה יותר היא:

מדוע C2 נמצא בדיספונקציה?

האם מדובר בדיספונקציה שמקורה במערכת המכנית?

לדוגמה, טראומה מקומית, עומס על עמוד השדרה, מתח שרירי, שינוי בחוליות אחרות או פיצוי שמגיע ממקום אחר בגוף?

או שאולי חוסר האיזון של C2 הוא בכלל תגובה משנית למתח שמגיע מהמערכת הדוראלית, מועבר דרך ה־Myodural Bridge ומשפיע על השרירים הסאב־אוקסיפיטליים ועל המכניקה של החוליה?

אלה שתי תמונות קליניות שונות לחלוטין.

אפשרות ראשונה – המערכת הדוראלית מובילה

Dura → Myodural Bridge → Suboccipital muscles → C2

במצב כזה, C2 הוא אולי המקום שבו אנחנו רואים את הדיספונקציה – אבל הוא אינו בהכרח המקור שלה.

אם נטפל שוב ושוב רק ב־C2, ייתכן שנצליח לשנות זמנית את המכניקה שלו, אבל אם הכוח שמחזיק את הדיספונקציה מגיע ממערכת אחרת, הדפוס עלול לחזור.

אפשרות שנייה – המערכת המכנית מובילה

C2 → Suboccipital muscles → Myodural Bridge → Dura

כאן התמונה הפוכה.

ייתכן שאנחנו מוצאים מתח דוראלי, אבל המקור שממשיך להזין אותו נמצא דווקא במערכת המכנית.

במצב כזה, טיפול בדורה בלבד עלול שלא להספיק אם הגורם המכני ממשיך לייצר את המתח.

איור סכמטי של כיווני ההשפעה מהדורה אל C2, ומ־C2 אל הדורה.

 

לכן, ב־ICS אנחנו לא מחפשים רק את הרקמה שבה מופיעה הדיספונקציה. אנחנו מנסים להבין איזו מערכת מובילה את חוסר האיזון ואיזו מערכת מגיבה אליו.

המטרה היא לזהות את כיוון ההשפעה ולבחור את הטיפול בהתאם.

מדוע ב־ICS לומדים גם את המערכת המכנית וגם את המערכת הקרניאלית?

ה־Myodural Bridge הוא דוגמה מצוינת לאחד מעקרונות היסוד של Integrative Craniosoma:

אי אפשר להבין את המערכת הקרניאלית במנותק מהגוף, ואי אפשר להבין את המערכת המכנית במנותק מהמערכת הקרניאלית והדוראלית.

זו בדיוק הסיבה שב־ICS אנחנו לומדים את שתי המערכות.

אנחנו לומדים את המערכת המכנית – המפרקים, החוליות, הרצועות, השרירים והקשרים הביומכניים ביניהם.

במקביל אנחנו לומדים את המערכת הקרניאלית והדוראלית – את האנטומיה שלה, את הבדיקה שלה ואת הדרכים שבהן היא יכולה להשתלב בתמונה הקלינית.

אבל המטרה אינה רק ללמוד שתי קבוצות שונות של טכניקות.

המטרה החשובה יותר היא ללמוד לאבחן את מערכות היחסים ביניהן.

כאשר אנחנו מוצאים דיספונקציה מכנית, אנחנו רוצים לדעת האם היא באמת מקומית או שהיא תגובה למערכת אחרת.

וכאשר אנחנו מוצאים דיספונקציה קרניאלית או דוראלית, אנחנו רוצים לדעת האם המקור שלה נמצא בתוך המערכת הקרניאלית עצמה, או שהיא תוצאה של כוח מכני שמגיע מהגוף.

לכן מבחינת ICS:

לא מספיק לדעת איפה נמצאת הדיספונקציה. צריך להבין מאיפה היא מגיעה.

מערכת אחת, לא שתי מערכות

החלוקה בין "קרניאלי" לבין "מכני" היא חלוקה נוחה ללימוד, אבל הגוף עצמו אינו מחולק בצורה הזאת.

ה־Myodural Bridge מראה זאת באופן אנטומי מוחשי.

שריר מתחבר לרקמת חיבור, רקמת החיבור ממשיכה אל הדורה, והמערכת כולה פועלת בתוך המסגרת המכנית של הגולגולת ועמוד השדרה.

לכן ב־ICS אנחנו לומדים גם כיצד לאבחן ולטפל במערכת המכנית, וגם כיצד לאבחן ולטפל במערכת הקרניאלית־דוראלית, ובעיקר – כיצד להבין את הקשרים ביניהן.

אי אפשר לטפל באופן אינטגרטיבי באחת תוך התעלמות מהשנייה.

המטרה אינה לבחור בין טיפול מכני לבין טיפול קרניאלי.

המטרה היא להבין אצל האדם שמולנו איזו מערכת מובילה, איזו מערכת מגיבה, כיצד הן משפיעות זו על זו, ומהו המקום המדויק ביותר להתחיל ממנו את הטיפול.

זהו אחד מעקרונות היסוד של ICS:

הגוף הוא מערכת אחת.
האבחון צריך לזהות את מערכת הקשרים.
והטיפול צריך להיות מכוון למקור שמחזיק את חוסר האיזון – ולא רק למקום שבו הוא מתבטא.

 

מקורות נבחרים

  1. Hack GD, Koritzer RT, Robinson WL, Hallgren RC, Greenman PE. Anatomic relation between the rectus capitis posterior minor muscle and the dura mater. Spine. 1995.
  2. Scali F, Marsili ES, Pontell ME. Anatomical connection between the rectus capitis posterior major and the dura mater. Spine. 2011.
  3. Kahkeshani K, Ward PJ. Connection between the spinal dura mater and suboccipital musculature: evidence for the myodural bridge and a route for its dissection. Clinical Anatomy. 2012.
  4. Pontell ME, Scali F, Enix DE, Battaglia PJ, Marshall E. Histological examination of the human obliquus capitis inferior myodural bridge. Annals of Anatomy. 2013.
  5. Zheng N, et al. Orientation and property of fibers of the myodural bridge in humans. The Spine Journal. 2018.
  6. Palomeque-Del-Cerro L, et al. A systematic review of the soft-tissue connections between neck muscles and dura mater: the myodural bridge. Spine. 2017.
  7. Ma Y, et al. The morphology, biomechanics, and physiological function of the suboccipital myodural connections. Scientific Reports. 2021.

רוצים להעמיק בדרך החשיבה של ICS?

🎓 מאסטרקלאס מקצועי למטפלים

אם דרך החשיבה הזאת מסקרנת אתכם, הירשמו למאסטרקלאס למטפלים עם אורן דותן, מפתח שיטת ICS. במאסטרקלאס תוכלו להכיר את עקרונות האבחון האינטגרטיבי ואת האופן שבו אנחנו בודקים את הקשרים בין המערכת המכנית, המערכת הקרניאלית והרבדים השונים של הרקמה.

להרשמה למאסטרקלאס למטפלים

💬 קהילת ICS – תוכן מקצועי ועדכונים

רוצים לקבל תכנים מקצועיים נוספים, מאמרים ועדכונים על פעילויות, מאסטרקלאסים וסדנאות? הצטרפו לקהילת ICS בווטסאפ.

להצטרפות לקהילת ICS בווטסאפ

שיתוף: וואטסאפ פייסבוק

פוסטים נוספים

גוף האדם: הבנת המערכת המופלאה עם ICS

גוף האדם: הבנת המערכת המופלאה עם ICS

23.3.2025
The Difference Between the Integrative Cranio Method & Craniosacral Therapy

The Difference Between the Integrative Cranio Method & Craniosacral Therapy

28.1.2018
הקישור הועתק